מאחורי התיק יש קול - של לקוח

"נלך לבית המשפט, אני כבר אספר לשופט..."

"השופטת - היא בטוח תאמין לי";

"אז שינתן פסק דין שיקבע מי צודק..."

נשמע מוכר? מי שעוסק בייצוג בתחום נזקי גוף מכיר את זה - אותה תחושה של לקוח המצפה שבית המשפט יראה אותו, ישמע אותו וגם (כמובן) – יפסוק לטובתו.

אם זה תובע, בדרך כלל הוא רוצה שיראו את פגיעותיו והסבל שנגרם לו מעבר למספרים היבשים. ואם זה נתבע הוא רוצה הכרה בעוול שנגרם לו מהגשת התביעה (כן-כן, גם אם הנתבע היא חברת ביטוח או גוף מוסדי, עדיין יש להם אינטרסים שהם מבקשים לתת להם ביטוי).

בספק אם לבית המשפט יש די זמן כדי לתת מענה על הצורך הכה-בסיסי הזה, והפתרון לעיתים מצוי במקום אחר - בהליך שנותן לצדדים לבטא את עצמם ואת מצוקותיהם (או האינטרסים שלהם), בשטף וללא הפרעה.

אמנם, לא בהכרח אותן תחושות יתורגמו למספרים, אבל בתהליך של הקשבה ומתן תשומת לב – אותה מחווה אנושית ששום בינה מלאכותית אינה יכולה לעשות (עדיין...) - ניתן לתת לצדדים את מבוקשם ולראות אותם, כל צד והצורך שלו.

במהלך מסע הגישור, עם קצת רצון טוב ופתיחות מחשבתית, ניתן להגיע להבנות.